חייטין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי, הפסיכיאטרי והשיקומי.

רקע עובדתי

2.התובעת, נפגעה בחמש תאונות דרכים במועדים הבאים: 6.3.08 [להלן – התאונה הראשונה], 12.6.10, 21.9.10, 31.10.11, 15.3.12. בגין התאונה הראשונה, פנתה התובעת למיצוי ההליכים במל"ל, ונכותה הצמיתה בגין תאונה זו נקבעה בשיעור 19%, החל מיום 1.7.09: 10% לפי סעיף 35(1)ב' בגין פיברומיאלגיה, ו- 10% לפי סעיף 37(5)א' בגין הגבלה קלה בתנועת עמ"ש צווארי.

טענות הצדדים

3.בבקשתה שבפניי, עותרת התובעת למינוי מומחה בתחום האורטופדי בגין כל התאונות פרט לתאונה הראשונה, אשר בגינה, כאמור נקבעה זה מכבר נכותה בתחום האורטופדי על ידי וועדות המל"ל, ובתחום הפסיכיאטרי והשיקומי בגין כל חמש התאונות.

4.הנתבעת מתנגדת למינוי המומחים המבוקשים, בטענה כי הועדה הרפואית אשר בדקה את התובעת בגין התאונה הראשונה, עשתה כן ביום 25.3.10, בטרם נפגעה התובעת ביתר התאונות, וקבעה את נכותה בשיעור 10% בגין הגבלה בעמ"ש צווארי, ואילו וועדה רפואית לעררים, אשר קבעה את נכותה הצמיתה בשיעור 19%, בדקה את התובעת ביום 3.7.12, דהיינו, לאחר שהתובעת נפגעה כבר בכל 5 התאונות נשוא התובענה דנא, וזאת אף בהסתמך על חוות דעתו של פרופ' סגל, שבדק את התובעת ביום 14.6.12, לאחר פגיעתה ב-3 התאונות הבאות, וכ- 3 חודשים בלבד לאחר פגיעתה בתאונה החמישית והאחרונה.

5.מן האמור לעיל יש להסיק ולקבוע, כך לטענת הנתבעת, כי הוועדה הרפואית לעררים, שקבעה את נכותה הצמיתה של התובעת בשיעור 19%, לא היתה ערה לכך שהתובעת היתה מעורבת בתאונות נוספות, ובנסיבות אלה, יש לראות את אחוזי הנכות שנקבעו לתובעת על ידי הוועדה הרפואית לעררים מיום 3.7.12, כמשקפים את מצבה הרפואי ונכותה של התובעת עקב פגיעתה בכל 5 התאונות, ולא רק בגין התאונה הראשונה, ומשכך, משנקבעה נכותה על פי דין, אין מקום למינוי מומחים רפואיים על ידי בית המשפט.

6.התובעת השיבה לתגובת הנתבעת וטענה כי אין לקבל את המסקנה אותה מבקשת הנתבעת להסיק, כאמור לעיל, מן הסיבה הפשוטה, שהתאונה הראשונה, והיא בלבד, מהווה תאונת עבודה, כהגדרתה בדין, וכאמור בסעיף 9 לכתב התביעה. משכך, הוועדה הרפואית, לרבות וועדת הערר, נדרשה אך ורק לתאונה הראשונה, ואין כלל בסמכותה לדון ו/או לקבוע ממצאים כלשהם בגין יתר התאונות, אשר כלל אינן מהוות תאונות עבודה.

7.עוד טוענת התובעת, כי לו היה בקביעות וועדות המל"ל שייכות כלשהי לתאונה נוספת, פרט לתאונה הראשונה, הרי שהדבר היה מוצא ביטוי בכתב בדוחות הוועדה, ולא כך היא. בדוחות הוועדה נרשם מפורשות כי הקביעה הינה בגין התאונה הראשונה, מיום 6.3.08, ואין לסטות מקביעה זו.

דיון והכרעה

8.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ולאחר שבחנתי את כתבי הטענות על נספחיהם, ואת דוחות וועדות המל"ל אשר הוצגו בפניי, ראיתי לקבל את עמדתה של התובעת, ולדחות טענותיה של הנתבעת, כפי שיוסבר;

9.עיון בדוחות וועדות המל"ל אשר דנו בעניינה של התובעת, מעלה באופן עקבי, כי נכויותיה, הן הזמניות והן הקבועות, נקבעו בגין התאונה הראשונה, היינו, התאונה מיום 6.3.08, ואינני סבור כי יש נפקות כלשהי לעובדה כי התובעת נפגעה בתאונות נוספות במועד מאוחר יותר, וכי נבדקה על ידי וועדות המל"ל לאחר פגיעתה בתאונות הנוספות. זאת, בעיקר נוכח כך כי יתר התאונות בהן נפגעה התובעת אינן מהוות תאונות עבודה, כפי שטענה התובעת, וממילא לוועדות המל"ל אין כל סמכות לדון בפגיעות שהינן נשוא תאונות אשר אינן מהוות תאונות עבודה, וכל קביעה בגין תאונה כזו ממילא תהא חסרת נפקות.

10.לפיכך, גם אם היתה הוועדה ערה לפגיעותיה הנוספות של התובעת, גם אם לאו, אינני סבור יש בכך כדי להשפיע על מסקנות הוועדה, אשר כאמור בדוחות, ניתנו אך ורק בגין פגיעותיה של התובעת בתאונה הראשונה.

11.אשר על כן, בתוקף סמכותי על פי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 (להלן – התקנות) ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום האורטופדי עקב תאונות הדרכים מיום 12.6.10, 21.9.10, 31.10.11, 15.3.12 ובתחום הפסיכיאטרי, בגין כל חמש התאונות (להלן – התאונות).

12.לפיכך, אני ממנה בזאת את ד"ר מיכאל טנצמן, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי ואת ד"ר דני פישר, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי, על מנת שיחוו דעתם בדבר מצבה הרפואי של התובעת בגין התאונות, כל אחד בתחומו.

13.באשר למומחה המבוקש בתחום השיקומי – כנהוג בתיקים מסוג זה, אין מקום להידרש לבקשה למינוי מומחה בתחום השיקומי בשלביו המקדמיים של התיק, ובטרם הוגשו חוות דעת המומחים הרפואיים. עם התקדמות ההליכים בתיק, לאחר שיוגשו תחשיבי הנזק והתיק ייקבע בפני שופט וככל שיהיה בכך צורך, יהיה מקום לשוב ולהידרש לבקשה.

14.בחוות דעתם מתבקשים המומחים להתייחס גם לשאלות הבאות:

א. האם נותרה לתובעת נכות זמנית או צמיתה כתוצאה מהתאונה, ואם כן, לאיזו תקופה, ומהו שיעור הנכות.

ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד?